כשפגשנו את המשחק היינו בשלב מתקדם יחסית של הקשר, קשר ארוך ומשמעותי. הרגשנו מצד אחד שאנחנו כבר מכירים אחד את השני, ומצד שני שגם אם נכיר במשך שנה שלמה לא נכיר באמת.
אחרי הרבה פגישות, מסעדות ומעיינות, הרגשנו שזה קצת חוזר על עצמו, והתחלנו לחפש גיוון. חיפשנו סגנון שונה, חיפשנו אטרקציות, חיפשנו חוויות. היתה לנו הרגשה שאולי אנחנו מפספסים פה משהו.
ואז נזכרתי שראיתי פעם מייל שחבר שלח בישיבה על משחק שמיועד לדייטים. התחלתי לחפש בארכיון. ומצאתי את הפרסום של "בארבע עיניים". קניתי את הקלפים ופתחנו ביחד בפגישה. צחקנו על זה לרגע. זה זכור לי כדייט לא שגרתי.
לא השתמשנו הרבה. פעם או פעמיים, וגם לא שיחקנו ממש לפי הכללים, אבל זו זכורה לי כאחת הפגישות המשמעותיות. עצם ההסתכלות על הקלפים מעלה שאלות. נקודות שבחיים לא היינו חושבים להעלות אותן לפני כן, שהרגישו לא שייכות. זה היה נח שכאילו מישהו אחר העלה את הנושאים האלה, ולא אני. ליבנו את הנושאים וזה בהחלט חיזק את הקשר. היתה פגישה שונה.
אני ממליץ על המשחק לכל זוג. אני חושב שלכל אחד זה יכול להתאים בשלב מתקדם יותר של הקשר, אחרי שמכירים אחד את השני יחסית, ומתחילים להיקשר אחד אל השני, השאלות האלה מוסיפות קומה.
מדובר בנושאים שאפשר לדון עליהם כל תקופה מחדש ולקבל תשובות שונות.
שיחקנו בזה שוב אחרי כמה חודשים של נישואין. היה מצחיק ונחמד לשחק ממקום אחר בחיים.
בהצלחה!
נריה והילה כהן
ירושלים
